על כלבים אופנועים ומה שביניהם 

על כלבים אופנועים ומה שביניהם
מאת : עו"ד מני ארבל

יש האומרים כי הכלב הוא ידידו הטוב של האדם, אך נשאלת השאלה האם הכלב הוא גם ידידו הטוב של האופנוע ורוכבו? לעתים נראה כי האופנוע על רוכבו אינם חבריו של הכלב, ביחוד כשהוא רץ אחריהם או סתם קופץ לכביש בפתאומיות. מנגד בעלי כלבים חוששים מכלי רכב וביחוד מכלי רכב דו גלגליים שנוסעים לעתים על מדרכות, על שבילים או בנתיב הימני צמוד לשפת המדרכה במהירות ועלולים לדרוס את כלבם.

אתחיל את המאמר בסקירת פס"ד תא 5536/02 (שלום ירושלים)לוי רמי נ' הדר ואח' מיום 19/2/07 שנדון בפני כב' הש' יעקב רפאלי העוסק בסוגיה הקשורה לכלב, הולך רגל ואופנוע. כאן בשונה מהנאמר בפתיחת המאמר האופנוע חנה על המדרכה והכלב (לשמחת כולם) לא נפגע. סיפור המעשה אמנם נשמע מצחיק אך לבטח לא בידר את המשתתפים בו.
מעשה בהולך רגל שטייל להנאתו עם כלבו בשעת לילה, רצועת הכלב הסתבכה לטענתו באופנוע שחנה על המדרכה, הולך הרגל ניסה לשחרר את הרצועה ומשלא הצליח עלה על האופנוע בנסיון להטות ו/או לדחוף את האופנוע, כדי להרים את רגלית האופנוע, שתחתיו נתקעה הרצועה. בזמן שניסה לעשות זאת, איבד שיווי משקלו ונפל לכביש. האופנוע נפל עליו, וגרם לו לנזקי גוף.
הולך הרגל הגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ותבע פיצוי בגין נזקי הגוף שארעו לו. טענת הולך הרגל היתה: נפילת האופנוע עלי הינה תאונת דרכים. חברת הביטוח התנגדה לטענה שנפילת אופנוע על הולך הרגל הינה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק.
לשאלה זו - האם מדובר בתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים יש חשיבות רבה. במידה והתאונה מוגדרת כתאונת דרכים התובע לא יצטרך להוכיח מי האשם בכך שהאופנוע נפל עליו, על מנת לקבל פיצוי, וזאת כיוון שיש שבתאונות דרכים האחריות היא מוחלטת. הולך הרגל לא יצטרך לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית מטעמו. בית המשפט הוא שימנה רופא מוסכם שיקבע את נכותו של הולך הרגל. חברת הביטוח תישא בעלותו (במידה ואכן יקבע שנוצרה לנפגע נכות כתוצאה מהתאונה). מי שיפצה את הולך הרגל יהיו חברות ביטוח, חברות גדולות שהשיק שלהן אינו חוזר ולא בעל האופנוע שהינו אדם פרטי שלא תמיד יכול לעמוד בתשלום הפיצוי שיפסק.
כב' השופט שקל את טענות הצדדים, קיבל את גרסת התובע בדבר נסיבות התאונה והגיע למסקנה כי בנסיבות העניין שנדון בפניו מדובר בתאונת דרכים.
יש לציין כי במידה ונסיבות המקרה היו משתנות אף במקצת קיים ספק האם כב' השופט היה קובע כי מדובר בתאונה שהינה תאונת דרכים.
הפסיקה בפס"ד זה מדגישה את החשיבות בעשיית ביטוח חובה לכלי הרכב הדו גלגלי, גם במקרים שאינו נוסע.

מהו הדין במקרה שכלב נדרס ונפגע ע"י כלי רכב? מה קורה מנגד שכלב מתפרץ לכביש נדרס וכתוצאה מכך נפגע כלי הרכב או שניהם גם יחד?
במקרים אלו נשאלת השאלה מי אשם? מי יפצה על הנזקים שנגרמו?
מקרים דומים הגיעו לפתחו של בית המשפט.
בתביעה שהוגשה לבית משפט לתביעות קטנות קריות (ת"ק 250/04) - מקרה שנדון בפני כב' השופט נווה ערן, תבע בעל רכב את בעליו של כלב שהתפרץ לכביש בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו. הארוע לטענת התובע התרחש עת נסע ברכבו כאשר לפתע כלב, שלא היה קשור ברצועה, קפץ לכביש. כתוצאה נדרס הכלב למוות ורכבו של הדורס ניזוק. במאמר מוסגר, יש לציין לטובת בעלי הכלבים הקוראים את המאמר, כי בעל הכלב הגיש הודעת צד ג' כנגד חב' הביטוח שלו. חברת הביטוח מבטחת את ביתו בביטוח הכולל רכיב של חבות הנובעת מאחזקת בע"ח, אך מכיוון שהכלב אכן היה משוחרר מרצועה לא היה כיסוי ביטוחי למקרה המצער.
לטענת הנתבע מקום תאונה הינו מקום מואר, ולכן על התובע היה להבחין מבעוד מועד בכלב, לבלום את רכבו ולמנוע בכך את דריסת הכלב ועל כן אין לתובע להלין אלא על עצמו.
כב' השופט מציין כי בפועל התוצאה הנה שהכלב נדרס. מהעדויות עולה שהתובע לא הסיט את רכבו כדי לנסות ולהתחמק מלפגוע בכלב. כב' השופט מציין כי מדובר היה ביום גשם. הוא מוסיף שהוא מתקשה להאמין לטענת התובע כי נהג במהירות 30-40קמ"ש, אך גם אם נהג במהירות זו ביום גשום נהיגה שכזו יכולה לגרום לתוצאות שנגרמו לרכבו.
בסופו של דבר השופט לא מקבל את טענת התובע כי דריסת הכלב גרמה לנזקים שנתבעו, כב' השופט מוסיף שגם אם אם הנזקים אכן נגרמו מהפגיעה הרי שמהירות נסיעתו של התובע וחוסר זהירותו הביאו בסופו של דבר לדריסת הכלב ועל כן דוחה כב' השופט את התביעה.
במקרה אחר שנדון בבית נשפט לתביעות קטנות באר שבע (תק 1196/08) בפני כבוד השופט פרסקי יעקב, תבע בעלים של כלבה שנדרסה למוות את בעל הרכב הדורס. התובע טוען כי מקרה הדריסה ארע בדרך גישה המהווה כביש הולנדי. לטענתו הנתבע נסע במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך. הנתבע טען להגנתו כי נסע במהירות נמוכה כפי שתנאי הדרך מחייבים וכי לא חש כי דרס את הכלבה בשל מימדיה הקטנים. עוד טען הנתבע כי לתובע רשלנות תורמת בשיעור מלא למקרה כיוון שלא נקט באמצעי זהירות, הכלבה שהתה מחוץ לחצרו מבלי שהיתה קשורה ברצועה. כב' השופט קיבל את טענות הנתבע ודחה את התביעה.
מקרה נוסף נדון בבמ"ש לתביעות קטנות בחיפה (ת"ק 3903-07) בפני כב' השופטת רחל חוזה. כאן, בעת שהתובע נסע במכוניתו (לטענתו במהירות נמוכה) התפרץ לכביש כלבו של הנתבע, שהנו כלב גדול, ורכבו של התובע פגע בו. כתוצאה מהתאונה נגרמו נזקים לרכבו של התובע.
במקרה זה הכלב היה קשור ברצועה אך הכלב שהבחין בכלב אחר בצידו השני של הכביש השתחרר מאחיזת הנתבע ורץ לכביש. הכלב נדרס ע"י התובע.
כב' השופטת קבעה כי הנתבע (בעליו של הכלב) אחראי לתאונה ולתוצאותיה.
מוטלת על הנתבע חובה להבטיח שכלבו לא יחצה את הכביש בריצה. עליו להקפיד שבכל מהלך שהיית הכלב מחוץ לבית הכלב יהיה קשור ויובל על ידו ברצועה. אם לא הצליח הנתבע לקיים חובותיו אלו, מוטלת עליו החובה לשאת בנזקים שגרם כלבו.
לדעת השופטת לא היה התובע צריך לצפות מראש אפשרות כי הכלב ישחרר עצמו מאחיזת בעליו ויחצה את הכביש בריצה במהירות גבוהה וזאת לפני חזית רכבו.
על מנת לא לקפח אף אחד מהצדדים, בעלי הרכב או בעלי הכלבים, אסיים לצורך האיזון בפס"ד שחילק את האחריות בין בעלת כלב לבין בעלת הרכב הפוגע. פס"ד נדון בבית משפט לתביעות קטנות בת"א (ת"ק 2226-12-07) בפני כס' השופט אילן דפדי.
בעלת הכלב תבעה בעלת רכב בטענה כי נסעה במהירות מופרזת, לא האטה במעבר חציה ופגעה בכלבתה בטרם הספיקה לעלות למדרכה לאחר חציית הכביש. הנתבעת הסיעה את הכלבה למרפאה וטרינרית אך סירבה לשלם על הטיפולים. עוד תבעה התובעת בגין ראשי נזק שונים.

הנתבעת טוענת כי אין לחייבה בתשלום כלשהו. האחריות חלה על התובעת ו/או מי מטעמה אשר היה עם הכלבה. לטענת הנתבעת אין להטיל עליה את האחריות לתאונה ולנזקים שכן הכלבה לא הוחזקה באמצעות רצועה והיא מפנה להוראות החוק להסדרת הפיקוח על כלבים התשס"ג -2002.
בסופו של דבר פוסק כב' השופט כי יש לחלק את האחריות בין הצדדים בחלקים שווים. לפי השופט, לפני מעבר חציה יש לנקוט משנה זהירות, אך מאידך אכן קשה להבחין בכלבה קטנה אשר לא היתה עם רצועה.

לא נשאר אלא לסכם סעו בזהירות ולבעלי הכלבים שימרו על כלביכם.

כל האמור הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור הינה באחריות המסתמך ודעתו בלבד. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ פרטני מעו"ד המתמחה בתחום.